וידוי מעבר לים
מיומנה של מזל
על צג הפלאפון מופיע מספר מחו"ל, חישוב מהיר בראשי מצביע על 3 אנשים אשר יכולים ליצור עימי קשר מעבר לים.
אני עונה.
"שלום, מזל ?" קול מהוסס של בחורה בצד השני,
"שלום, מזל מדברת" אני עונה "במה אני יכולה לעזור?" בכי של תינוק ברקע והיא באותו קול מהוסס מבקשת ממני מחילה שנייה, שקט רגוע משתרר מעבר לקו.
היא חוזרת ואומרת "מצטערת , התינוק פשוט התעורר."
"אנחנו מכירות?" אני שואלת, חושיי מחודדים, בתחושתי מכוונות אותי כי זוהי אינה שיחה רגילה.
"לא, עדיין לא, אבל אני רוצה לספר לך סוד שלי שאף אחד אינו יודע , אולי יותר קל לי כיוון שלא נפגשנו ואולי לא נפגש לעולם".
סקרנותי עולה דרגה.
"אני איתך , יקירתי, " אני עונה בחביבות , מנסה לשבור את ההיסוס.
"אני מקווה שאני לא מפריעה ?" היא שואלת בקול יותר רגוע,
"דברי איתי, אני שומעת"
"שמי אלונה (שם בדוי) תושבת רעננה במקור, בת יחידה להורים רופאים לפני חמש שנים בערך נכנסתי לחנות שלכם בסניף בתל אביב וגנבתי מוצר קטן, רציתי שיתפסו אותי כיוון שחיפשתי תשומת לב, שלא תביני כסף מעולם לא היה
חסר אצלנו בבית אבל כנראה היה חסר משהו אחר ..." היא נאנחה , "רק בפעם השנייה – נתפסתי בגניבת לק לציפורניים, שתביני שמעולם לא השתמשתי בלק "
עכשיו גם שמעתי אותה מושכת באפה, המשכתי להקשיב לה מבלי להפריע, "בקיצור, הקב"ט שתפס אותי ניסה להזמין את הורי, אולם הם לא היו זמינים לכן הוא יצר קשר עם דודתי שבאה לאסוף אותי" כמובן שהורי ניהלו איתי שיחה חמורה ביותר ובמקביל העלו את דמי הכיס שלי ,כנראה שחשבו שדמי הכיס אינם מספיקים. סליחה רגע..." לאחר שנייה אני שומעת אותה מוחטת את אפה ,
"היום כשאני אמא ומנסה לעמוד במקומם אני מבינה שזו הייתה דרך ההתמודדות שלהם איתי, כנראה סוג של נכות..." אתנחתא " את חושבת שלא נכנסתי לגנוב שוב? את טועה, גנבתי עוד פעמיים ולא נתפסתי" . לעצמי חשבתי מה מטרת הווידוי שמעבר לים. קולה נשמע שוב בטוח יותר,"לפני שלוש שנים התחתנתי עם בעלי שהוא תושב ארה"ב, במהלך השנים הללו חזרנו בתשובה נולד לי ילד מתוק ב"ה ואני בהריון שני, ומסתבר שהקב"ה החליט לשלוח לי תזכורת, השבוע שמעתי הרצאה על גזל וגניבה ואני רוצה לתת לך את רשימת המוצרים שגנבתי כדי שאוכל לשלוח אליכם את התמורה ".
כעבור שבועיים הגיעה מעטפה גדולה בדואר בתוכה הסכום לתשלום עבור המוצרים, סידור תפילה,דיסק "הגונב מגנב- גנב", מכתב התנצלות ובקשת מחילה.
הכסף הופקד באותו הסניף שממנו נגנבה הסחורה מספר שנים לפני כן.
בראש השנה קבלתי צלצול נוסף מאזור השרון "שלום מזל, זאת אלונה" בעודי מנסה להיזכר היא ממשיכה , "באנו לחופשת מולדת לראש השנה, התקשרתי לומר לך שנה טובה ותודה על השיחה ." רק ברגע זה 'נפל' לי האסימון, ועניתי לה בברכת שנה טובה ומוצלחת.
אומנם זה היה המקרה הראשון ואחריו עוד מספר מקרים דומים של תשלום בגין גנבות שבוצעו בעבר.
אז שתדעו שיש כאלה שמתחרטים אבל אלה בדרך כלל הגנבים הקטנים בשפת רחוב "פלחנים" .
ומה על הגנבים הגדולים, אלה גם אם מתחרטים כבר אין ביכולתם להשיב עבור הנזק שגרמו.
יש להשכיל לאתרם בזמן לפני שהנזק הוא בלתי הפיך.
בברכת הצלחה,
מזל כלף
מנכ"ל
אם התוצאה בע"מ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה